מסנפירים עד שנורקל: מה כדאי להכניס לשק הציוד באימון השחייה?

מה ההבדל האמיתי בין סנפירים לזומרס, כמה מומלץ לשחות עם כפות, ובמה יכול לסייע לכם שנורקל אימונים? צוללים לתוך שק הציוד של השחייה בבריכה, וגם חוסכים קצת מקום על הדרך (בשיתוף דוגית ושוונג, מאת: גיא דר)

כל שחיינית ושחיין מכירים היטב את "שק הציוד" הידוע איתו הם נסחבים לכל אימון בבריכה. לכל מאמן ומאמנת גישות שונות לגבי מידת השימוש בכל אחד מהאביזרים שמכניסים לשק, ולכל שחיין יש את הציוד האהוב עליו באימון. החלטנו שבשלה העת לעשות סדר בשק הציוד, לפרט את היתרונות של האביזרים הפופולריים ביותר ומה ייעודם ואולי להקל עבורכם מעט את המשקל שתישאו לאימון.

סנפירים
אולי האביזר הקלאסי ביותר לשחייה, שכל ילד כשלומד לשחות קונה קצת אחרי שקנה משקפת. הסגולה של הסנפירים היא שהם מקלים על השחייה ומסייעים לציפה מעצם היותם "מאריכי" תנועה של כל בעיטה. כמו כן, הסנפירים יודעים לסייע למי שקשה לעשות "פוינט" באצבעות הרגליים, וכך שחייה עם סנפירים נותנת גם את האפשרות להתרכז יותר בעבודת הידיים והנשימה למי שזקוק לכך. שחיינים מקצועיים משתמשים בסנפירים בעיקר עבור עבודה טכנית ובמהלך השחרור, כשחלקם אף מוותרים עליהם כליל ומעדיפים את האביזר בסעיף הבא. טיפ חשוב – כשאתם קונים סנפירים כדי לוודא כי הם גמישים ולא קשיחים.

זומרס
מדובר בסנפירים לכל דבר, אולם מקוצרים. כלומר, הזומרס מאריכים את כף הרגל בכמה סנטימטרים בודדים בלבד ולא ארוכים כמו הסנפירים הרגילים. העבודה עם הזומרס דורשת כוח גדול יותר בכל בעיטה, וככזאת מתאימה יותר לשחיינים מתקדמים ומקצוענים, ופחות למתחילים. שחייה בספרינט רגליים עם הזומרס תעבוד בצורה יעילה על הכוח בשרירי הרגליים, תוך הכרחת המנח הנכון של כף הרגל כפי שעושים הסנפירים. וכן, אפשר לשחות גם איתם שחייה ארוכה וקלה יותר, אם כי במידה מופחתת מהסנפירים הארוכים.

כפות
ישנם מספר סוגים וגדלים של כפות. לרוב, נראה שחיינים עם כפות שהיקפן כמה סנטימטרים יותר מהיקף כף היד, ואלו יסייעו לנו לחזק את כוח הידיים והגריפה. גם מבחינה טכנית, שחיינים שמתקשים בהבנת מסלול הגריפה הנכון (לא מסיימים גריפה, עוברים את קו מחצית הגוף וכד') יכולים להסתייע בכפות לצורך תרגילי סגנון. ישנן גם כפות קטנות יותר (אצבע) אשר מסייעות לתחושת מים ופחות לכוח, וכן כפות גדולות הכוללות גם את האמה, המסייעות לשמור על מפרק כף היד ישר. ככלל, חשוב שלא "להתאהב" יותר מדי בכפות. אנשים נהנים לשחות איתן מרחקים ארוכים כי מרגישים מהירים יותר, אולם במינון מופרז, שחייה עם כפות עלולה להזיק, ואף לגרום לפציעות (בעיקר בכתף). עבור שחיין ממוצע, מומלץ לשמור על יחס מקסימלי של 4:1, כלומר, באימון של 3 ק"מ, אין צורך ביותר מ-600 מטר עם כפות (בממוצע).

פולי
המצוף בעל הצורה המוזרה שהשחיינים שמים בין הרגליים יכול להיות יופי של אביזר עזר. הפולי מסייע לנו להתמקד בעבודת הידיים, הן מבחינה טכנית והן מבחינת כוח, על ידי כך שמציף את הרגליים ומאפשר להן למעשה להישאר ישרות ללא תנועה, אך גם מבלי לשקוע. ניתן להניח את הפולי בין הירכיים לעבודת ידיים נטו, ובין כפות הרגליים כדי להוסיף לכך גם עבודת ליבה ושרירים פנימיים חזקה יותר. חשוב לשים לב כששמים את הפולי שהוא לא מיצר הקשתת יתר בגב – במקרה זה, הקפידו להכניס את הבטן וליישר את הרגליים, ותוכלו גם להזיז מעט את הפולי לכיוון מעלה עד לשיפור.

קרש
עוד אחד מהאביזרים הקלאסיים שאנחנו מכירים עוד מחוגי לימוד השחייה. נשים את הקרש בין הידיים על מנת לשפר את עבודת הרגליים מבלי שהידיים "יפריעו" לכך. אם אתם שוחים עם קרש גדול, מומלץ שלא להחזיק אותו בקצהו העליון כך שהראש יהיה כל הזמן מחוץ למים, אלא דווקא בחלקו התחתון כדי שהראש יוכל להיכנס למים לאורך מרבית השחייה ולדמות את תנועת החץ הטבעית. המלצתי האישית – השקיעו בקרש שחייה הידרודינמי, אשר נמצא בעצם מתחת למים ולא מעליהם, על מנת לאלץ אתכם לשמור על החץ. יש גם קרשים משולבי פולי (דוגמת הקרש של זוגס שבתמונה), שיחסכו לכם מעט מקום בשק הציוד המתמלא ולרוב הינם הידרודינמיים בצורה זו.

שנורקל
לא, אנחנו לא מדברים כאן על שנורקל צלילה אשר יוצא מצידי הראש, אלא על שנורקל שחייה ייעודי אשר יוצא ממרכז הפנים. לשחייה עם שנורקל יתרון טכני – בו נוכל להפריד את השחייה מהנשימה ולמעשה להתמקד בתנועות הידיים והרגליים (בעיקר בגריפה) מבלי לחשוב על הנשימה יתר על המידה. כמו כן, ישנו יתרון היפוקסי-נשימתי, שכן בזמן שחייה עם שנורקל פחות אוויר ייכנס אל הריאות מאשר בנשימה הסטנדרטית. מומלץ לשלב שחייה עם קרש ושנורקל לעבודת רגליים מיטבית, או סנפירים ושנורקל, לעבודת טכניקת ידיים מיטבית בחתירה.

גומייה לרגליים
אביזר עם יחסי ציבור פחות טובים מהיתר, אך כזה שמאמנים רבים אוהבים ומשתמשים בו. מדובר בסך הכל על גומייה עבה אשר כורכים סביב הרגליים ולמעשה מונעת מהן לזוז. דומה לפולי, אך ללא אלמנט הציפה המתלווה אליו (ויש כאלה שמשתמשים בשניים גם יחד, עבור שחיינים שמתעקשים להזיז את הרגליים בתרגילי ידיים. שחייני מים פתוחים רבים משתמשים בו, שכן בהכללה הם יותר שחייני ידיים, או לפחות צריכים לדעת לחסוך רגליים מתי שצריך, והגומי עוזר להם בכך. תרגילים בהם משלבים את הגומי עם כפות בלי פולי, מסייעים לייצר יותר התנגדות וליעל את עבודת הידיים והליבה. שימו לב: מומלץ לשימוש למתקדמים בלבד.